תחילת מוסד בית הספר הוא בזמן העתיק. הרעיון המקורי היה להקים מסגרת המעודדת את הילדים להשתמש בזמן הפנוי כדי ללמוד ולפתח את החשיבה בפיקוח של מורים. כיום ברוב הארצות מסגרות אלו הן חובה. מדינות שונות בעולם מחלקות את הלימודים של הצעירים לשלבים שונים. בארץ לדוגמה, מגיל 6 עד 12 ישנו השלב הראשון שנקרא יסודי מגיל 13 עד 15 חטיבת ביניים ומגיל 16 עד 18 בית ספר תיכון.
כמו שנאמר, מסגרות אלו הן חובה ברוב המדינות, אך הבעלות על בתי הספר אינה ציבורית באופן גורף. יש מסגרות פרטיות שמכוונות לאוכלוסייה עשירה, מסגרות מקצועיות - המכוונות לרכישת מקצוע ומסגרות דתיות - המכוונות לרכישת ידע תיאולוגי.
בתי הספר בתחילה שימשו כמסגרות קטנות ואקסקלוסיביות. הראשונים שהחלו בהנהגה של חינוך ציבורי הם המוסלמים. בסביבות המאה ה-11 החלו להיות ממוקמים ליד בתי מסגד מדרסות שנועדו עבור ילדי כל הציבור. במקומות אלו סופקו ארוחות לילדים ואלו בתמורה היו צריכים לשבת וללמוד במרבית היום. באירופה של ימי הביניים בתי ספר קמו על מנת ללמד לטינית ורק בהמשך מסגרת החלו ללמד הנדסה, רפואה, משפטים וכד'.
לאחר המהפכה הצרפתית החל השינוי המשמעותי בהפצת ההשכלה בקרב שכבות כל האוכלוסייה. בצרפת של המאה ה-19 החל מאמץ אדיר להרחיב את מסגרות החינוך ובעיקר הגדלת בית הספר התיכון והפיכתו לנגיש לכולם. אותם תיכוניסטים שאנו מכירים ולוקחים כמובן מאליו החלו להיות שכיחים רק לפני כמאה חמישים שנה.